יום רביעי, 13 ביולי 2016
יום רביעי, 11 במאי 2016
רועי שרמן כותב על חברו בר אלימלך ז"ל -מתוך טקס ביה"ס אורט דרסקי עכו
צילום: אילן גרין סויסה
בר אלימלך ז"ל בר הגיע אלינו בכיתה י' מבית שאן.
החיוך שלך כבש את התלמידים והמורים כבר מהרגע הראשון.
ברור היה לי שנהפוך לחברים טובים ובאמת כך היה
את חוויות התיכון עברנו ביחד ,לימודים ,טיולים ,הברזות ובעיקר המוסיקה שכל כך אהבת .
בסיום התיכון החברות שלנו התחזקה עד הרגע בו שמעתי את הבשורה הקשה מכל ,
הודיעו לי שפרצה שריפה בבסיס וכנראה נפצעת, התקשרתי ואתה לא ענית .
התקשרתי לחברים כדי לברר ואז הבנתי שזה אתה , נפצעת פצעים אנושים ואושפזת .
ונלחמת כמו שרק אתה יודע אבל לצערי הרב הפציעה הייתה חמורה מידיי ואתה לא שרדת .
בר היית בשבילי חבר ,אוזן קשבת ואח קרוב.
אומרים שהזמן מרפא את הכאב, אז למה הכאב רק מתגבר?
ושוב הגעגועים לא פוסקים והתחושה שלא ננגן ביחד לא מרפה .
בר כמילות השיר היית מיוחד ,אחר וחיית בתוכנו כמו צמח בר .
( * מתוך טקס בביה"ס אורט דרסקי בעכו – כתב והקריא חברו - רועי שרמן 12/05/2016)
יום ראשון, 13 בספטמבר 2015
יום שני, 31 באוגוסט 2015
הירשם ל-
רשומות (Atom)